כשהכרתי את גידי בעלי, דניאלה כבר היתה שם. היא באה עם נדוניה של חברים אחרים שהוא הביא איתו - ונשארה מאז של שנינו. דניאלה תמיד אמרה שאת התיק הראשון שהיא תפרה - היא תפרה עבור גידי. הוא היה מקנווס לבן, חזק, עמיד לכל פרעות החיים, נולד עבור הטיולים של גידי, להגן על ציוד מצלמה.
תיק מחוסן שהיא תפרה בעצמה במכונת התפירה הביתית שלה אז. לפני כ 10 שנים היא ביקשה לקבל אותו חזרה ל"ארכיון תיקים" שלה, וקיבלה כמובן.את שאר התיקים קניתי אחד אחד, במשך השנים. בכל קניה דניאלה היתה מעורבת: בהתחלה בחרתי תיקים שהיא יצרה ברמת אביב בדירה קטנה שהיתה לה, כשאורי הבן שלה עוד היה תינוק. אחר-כך עברנו אחריה לכל מקום שממנו היא ייצרה עבודות. הקניות האחרונות היו אצלה במשרד האחרון בבנין טפר בדרום תל-אביב
